תע"א
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
|
3179-09
24/04/2011
|
בפני השופט:
דיתה פרוז'ינין - נשיאה
|
- נגד - |
התובע:
סאמר אבו גוש עו"ד יצחק הניג
|
הנתבע:
מדינת ישראל - משרד החינוך עו"ד אבי זיידנברג
|
פסק-דין |
1. לפני בקשת התובע להורות לנתבעת להכיר בתואר שקיבל מאוניברסיטת המזרח הקרוב (NEAR EAST UNIVERSITY, להלן - האוניברסיטה) הנמצאת בצפון קפריסין, כשקול לתואר אקדמי ישראלי לצרכי תנאי שכר ועבודה, או לפחות להתעלם מהשיקול המדיני בעניין.
2. ואלה העובדות הרלבנטיות לענייננו:
א. התובע הינו בוגר האוניברסיטה, הממוקמת בצפון קפריסין, באיזור הנשלט על ידי תורכיה (נספח א' לכתב התביעה).
ב. ליד משרד החינוך פועל גף להערכת תארים אקדמיים ודיפלומות מחו"ל (להלן - הגף להערכת תארים). תפקידו של הגף להערכת תארים הינו להעריך את שקילותם של תארים אקדמיים אשר התקבלו מחוץ לישראל, לתארים המקבילים ממוסדות ישראליים מוכרים, לצורך דירוג שכר והטבות אחרות שלהם זכאים עובדים בשירות המדינה.
ג. התובע הגיש בקשה להערכת תואר לגף להערכת תארים ביום 6.9.06 (נספח א' לכתב ההגנה).
ד. ביום 19.9.06 הודיע הגף להערכת תארים לתובע כי הגף לא יוכל לטפל בבקשתו, שכן המוסד שבו למד אינו מופיע ברשימת המוסדות המוכרים להשכלה גבוהה בקפריסין (נספח ב' לכתב ההגנה). טענות התובע כי שם האוניברסיטה מופיע ברשימת האוניברסיטאות הבינלאומיות של אונסקו, וכי האוניברסיטה מוכרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה התורכית נדחו (נספחים ג' ו-ד' לכתב ההגנה).
ה. החלטת מועצת הביטחון 541 משנת 1983 אינה מכירה ברפובליקה התורכית של צפון קפריסין כבישות עצמאית.
3. התובע טוען כי החלטה מועצת הביטחון 541 משנת 1983, הקובעת כי ההכרזה על עצמאות קפריסין התורכית אינה חוקית, והקוראת לכל המדינות שלא להכיר בה, אינה מתייחסת להכרה במוסדות להשכלה גבוהה המצויים שם, מה גם שאין להחלטה זו תוקף מחייב בישראל. ההחלטה קיימת אך ורק משום שמשרד החוץ החליט לאמצה, ונסמך עליה בקביעה כי האוניברסיטה אינו מוסד מוכר על ידי הרשויות המוסמכות לכך בארצו. שמה של האוניברסיטה מופיע גם בספר האוניברסיטאות של אונסקו. בקשת התובע להכרה בתואר שרכש נדחתה לא בשל רמתה האקדמית של האוניברסיטה, אלא בשל שיקולי מדיניות חוץ. החלטת הגף להערכת תארים פוגעת בחופש העיסוק של התובע.
4. בראשית טיעוניה טוענת הנתבעת כי הצדדים הסכימו שהתיק ידון על פי סיכומים בכתב. משכך, אין להתיר לתובע להרחיב חזית, ולצרף לסיכומיו מסמכים שהינם בגדר ראיות חדשות, הנוגדות את ההסכמה בין הצדדים. לגופו של עניין טוענת המשיבה כי החלטת הגף להערכת תארים התקבלה כדין, היא סבירה וראויה, ואין כל מקום להתערב בה. מוסיפה המשיבה עוד כי החלטת הגף להערכת תארים מבוססת על הדרישה בהוראה 24.212 לתקשי"ר ולכלל ב1 לכללי רכלבסקי, הקובעים כי תנאי ראשון והכרחי להערכת תואר אקדמי הינה שהוא ניתן על ידי מוסד המפוקח ומוכר על ידי הרשויות המוסמכות בארצו. האוניברסיטה אינה עומדת בתנאי זה.
5. בדיון המוקדם ביום 16.3.10 הודיעו הצדדים כי הם מוותרים על הבאת ראיות, ומבקשים כי התיק ידון על פי סיכומים בכתב ועל פי כלל החומר המצוי בתיק. משויתרו הצדדים על הבאת ראיות, תצטמצם ההכרעה בתיק זה לשאלה המשפטית האם על הנתבעת להכיר בתואר שרכש התובע באוניברסיטה כשקול לתואר ראשון אקדמי ישראלי לצרכי דירוג שכר. זהו צידה האחר של השאלה האם החלטת הגף להערכת תארים, שהינה החלטה מינהלית, עומדת באמות המידה שנקבעו לבחינתה של החלטה מעין זו. התובע ביקש לצרף מכתב של המשרד להגנת הסביבה שבו נדרש, לצורך הגשת מועמדות למכרז, להמציא אישור משרד החינוך על לימודי חוץ. מסמך זה אינו רלבנטי למחלוקת בין הצדדים בענייננו, שכן כאמור בתיק זה תידון השאלה האם החלטת הגף להערכת תארים עומדת באמות המידה הנדרשות מהחלטה מסוגה.
6. הוראה 24.212 לתקשי"ר קובעת כי:
"יראו עובד כבעל השכלה אקדמית מושלמת... רק אם הוא
בעל תואר ממוסד ישראלי מוכר להשכלה גבוהה כמשמעותו
בסעיף 9... או אם הוא בעל תואר ממוסד להשכלה גבוהה
הפועל בארץ אחרת,
ובלבד שמוסד כאמור מפוקח
אקדמית ומדעית על ידי הרשויות המוסמכות לכך בארץ
פעולתו" (ההדגשה הוספה ד.פ.)
ועדה בינמשרדית שמונתה כדי לקבוע כללים לשקילת תואר ראשון ותואר שני, ובראשה עמד הממונה על השכר דאז, מר יובל רכלבסקי, פרסמה את כלליה ביום 1.8.00 (להלן - כללי רכלבסקי). כלל ב1 בכללים אלה קובע כי:
"תנאי ראשון והכרחי להערכת תואר אקדמי של בוגרי